<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' תשעה באב</h1>
<h2>דף כו:</h2>
משנכנס אב ממעטין בשמחה שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.
ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין לא יאכל בשר ולא ישתה יין, אמר רב יהודה אמ' רב כך היה מנהגו שלרבי יהודה בר רבי אלעאי ערב תשעה באב יושב בין התנור לכירה ומביאין לו פת חריבה ואוכלה במלח ושותה קיתון שלמים ודומה כמי שמיתו מוטל לפניו.
<h2>דף כט:</h2>
והילכתא תשעה באב שחל להיות בשבת וכין ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צורכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו, חל להיות בחול סעודה המפסיק בה לא יאכל בה בשר ולא ישתה יין ודוקא דאפסיק משש שעות ולמעלה אבל מיקמי שש שעות שרי ליה. אבל אוכל בשר מליח ושותה יין מגיתו בשר מליח כל זמן שלמים יין מגתו כל זמן שהוא תוסס וכמה היא תסיסתו שלשת ימים, דאמ' מר שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד עד דחליף שני ימים ולילה אחד לא מישתרי ליה למיכליה, יין מגיתו בן ארבעים יום.
והיכא דאיקלע תשעה באב בתוך השבת עד התענית אסור לספר ולכבס אחר התענית מותר.
<h2>דף ל.</h2>
ומחיב איניש לענויי נפשיה בתשעה באב ולמינהג בנפשיה מנהג אבלתא דתנו רבנן כל המצוות הנוהגות באביל נוהגות בתשעה באב אסור ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה ובמדרש ובהלכות ובהגדות אבל קורא הוא באיוב ובקינות ובדברים הרעים שבירמיה ותינו[קות ש]לבית רבן בטילין בו משום שנ' פקודי יי ישרים משמחי לב.
<h2>דף ל:</h2>
רבן גמליאל אומר כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה, רבי עקיבה אומר כל האוכל ושותה בתשעה באב כאילו אוכל ושותה ביום הכפורים, וחכמין אומרין כל האוכל ושותה בו אינו רואה בשמחתה שלירושלם שנ' שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה וכל האוכל בו בשר ושותה בו יין עונותיו חקוקין לו על עצמותיו שנ' ותהי עונותם על עצמותם, וכל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשמחתה שנ' שמחו את ירושלם וג' על חמתיך ירושלם הפקדתי שומרים, מאי אמרי אמ' ראבא בר רב שילה אתה תקום תרחם ציון.
